<h1>או"ז הלכ' יו"ט סימן של"ב</h1>
<h2>דף ח.</h2>
אמר רב מרי בריה דרב כהנא בדק בקינה של תרנגולין מעיו"ט בין השמשות דשוב לא ילדה אם לא בלילה ולמחר השכים קודם עלות השחר ומצא בה ביצה מותרת. והא דנקט בדק רבותא אשמעינן דאע"ג דבדק ולא מצא וליכא למיתלייה בנולדה קודם בין השמשות מותרת דסמכי' אברייתא דקתני כל שתשמישו ביום נולד ביום והא ודאי לא ילדתו בלילה אלא אתמול ילדתו ואע"ג דבדק יפה יפה ולא מצא אפ"ה מותרת דאמרי' יצתה רובו מאתמול וחזרה הואי וכדר' יוחנן דא"ר יוחנן יצתה רובה מעיו"ט וחזרה מותרת לאכילה ביו"ט ודווקא דאיכא זכר אבל אי ליכא זכר אע"ג דבדק והשכים אסורה דא"ר יוסי בן שאול אמר רב בדק בקינה של תרנגולת מעיו"ט ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה אסורה ואוקימנא בדספנא מארעא דליכא זכר דההיא מולדת ביום ובלילה. וכתב רבי' שמשון ב"ר אברהם זצ"ל בפ"ק דבכורות שיש להתיר מיכן לקנות ביצים מן העכו"ם בליל יו"ט שני בב' ימים טובים של גליות חוץ מר"ה שהוא קדושה אחת וכ"כ בה"ג דשרי לקבולי מן העכו"ם בצים בלילי יו"ט הראשון של ר"ה ובליל שני ימים טובים של גליות ובלבד שהביאם מתוך התחום דביצה בלילה לא מתילדא והא בת אתמול אבל בליל יו"ט שחל להיות במוצאי שבת לא דדילמא בשבת נולדה ואסורה עכ"ל ה"ג. והיכא שהעכו"ם מסל"ת ואומר שנולדו קודם יו"ט ואינו יודע בטיב ישראל זה היה מעשה בשפחת ישראל שלקחה בצים מן העכו"ם ביו"ט ושוב שאלו העכו"ם והיה מסל"ת שבוע קודם יו"ט קנאם ולא היה יודע בעניני ישראל כלום ושאלו למורי רבי' אב"י העזרי והתיר מדתניא בתוספתא דמאי בפ"ד ומייתי לה בסוף מסכת יבמות [קכ"ב ע"א] עכו"ם שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הם של עזקה הם של נטע רבעי הם לא אמר כלום דלא נתכוין זה אלא להשביח מקחו ואם אנו תולין להקל שלא להאמינו משום שמתכוין להשביח מקחו ק"ו היכא שמגנה מקחו דודאי יותר טובים אותן בצים שנולדו מחדש מאותן שנולדו מאתמול או קודם לכן. וסיפא דההיא הכי מיתניא בתוספתא אבל אם אמר מאיש פלוני לקחתים משלי הבאתים נאמן להחמיר דברי רבי ר"ג אומר [אין] נאמן שדברי העכו"ם לא מעלין ולא מורידין מיהו היכא דתלינן שמתכוין להשביח מקחו לכ"ע נאמן וכ"ש בגינוי מקחו שמותר והוא שאינו יודע בטיב ישראל להתכוין כדי שיקחו מקחו ממנו אבל אם יודע שביצה שנולדה ביום טוב אסורה לא סמכי' עליה.
